כרטיס ביקור דיקמן

על בלעדיות ועוד… פרק ג' בסדרה

בפוסט הקודם נגענו כאן כנראה באחד הנושאים הכי רגישים… נוכל לכתוב ספר שלם רק על סיפורי מוכרים-מתווכים-בלעדיות שהגיעו אלינו במהלך השבוע, כאשר כל הפונים ללא יוצא מהכלל, מספרים כמעט את אותו הסיפור: חתמנו על בלעדיות למתווך, והסתבכנו.

נתקדם.. בשבוע שעבר תיארנו את השלב הראשון לאחר חתימה על בלעדיות: המתווך להוט להכניס את הדירה לעבודה בבלעדיות אצלו, ולשם שכנוע המוכר הוא מבטיח דברים שלא יעלו בקנה אחד עם המציאות.

בשלב השני, אחרי שהמוכר השתכנע, והעביר את הדירה בבלעדיות למתווך (ברוב המקרים חוזרת על עצמה הטענה: "המתווך החתים אותי על מסמך שלא הבנתי את תוכנו כראוי"), המתווך אכן מתחיל לעשות פעולות למכירת הנכס, אבל, מה לעשות – לפעמים, יושב במרומים קבע שהוא לא יהיה זה שימצא את הקונה… בינתיים המוכר מפסיד זמן יקר, ועלול להפסיד עסקאות של קונים רבים אחרים, שמקבלים שירות ממתווכים אחרים או מגיעים אליו באופן עצמאי.

השלב האחרון – בהתקרב תום התקופה – כשמוכר הדירה כבר ממש מיואש מכך שהדירה לא נמכרת מתחילה סדרת הלחצות מכיוון המתווך… הלה, שחש כי הקרקע בוערת מתחת רגליו והוא עלול להפסיד את דמי התיווך, מתחיל להאיץ במוכרים להיכנע ולהתקפל: במחיר, בתנאי התשלום, במועד הפינוי, ומפעיל לחץ על מנת לסיים עסקה במהירות האפשרית.

בין שלל התגובות לנכתב בשבוע שעבר, שמענו גם על מקרה שקרה לתושב ביתר שמכר דירה בירושלים בו הוא הטיב לתאר בכאב את תלאותיו בהקשר זה: "המתווך ניסה להביא קונים ולא הצליח. לאחר תקופה התחילו להגיע פניות מרוכשים פוטנציאלים שהגיעו לא דרך התיווך להתעניין בדירה. הרגשתי שאני סתם מפסיד לקוחות. אמרתי לכולם כי הדירה בבלעדיות לתקופה אצל המתווך ואפשר לפנות אליו. לאחר שתמה תקופת הבלעדיות, (גם על זה היה לי ויכוח איתו, כי ההסכם שחתמתי לו – סתר את עצמו בתקופת הבלעדיות והיה ניתן לפרשנויות) ולא הגיעה על ידו הישועה, עזר הקב"ה וביצעתי עסקה עם רוכש שכבר הייתי איתו בקשר הרבה לפני תקופת הבלעדיות. המתווך לא ויתר על "שכרו" ותבע אותי לבי"ד בטענה שהלה הגיע בתוך התקופה ומתוך רצון "לגנוב" את המתווך, השהיתי איתו את העסקה עד לאחר תקופת הבלעדיות.. בבית דין השמיע התובע-המתווך הקלטות של "רוכשים" ששלח אלי בתוך התקופה. מסתבר שהלה הפך אותי להיות חשוד! הוא שלח אלי רוכשים פיקטיביים שיטלפנו אלי וינסו לבדוק אם אני מנסה לעקוף אותו. מסתבר שחלק גדול מאותם "רוכשים" היו בכלל אנשי פיקטיביים שיצרו קשר כדי להקליט אותי ולהפליל אותי בעתיד. לא האמנתי שזה קורה לי: אני איש פשוט, לא מכיר בתי דין, תביעות וכו' בס"ה רציתי למכור דירה, איך כל זה מגיע אלי? בכל אופן, בית הדין שמע את הסיפור ועל אתר פטר אותי מכל התחייבות ותשלום, כשהוא יוצא משם בבושת פנים. אני בטוח שיש תמימים שנבהלים מהעוצמות של כאלה נוכלים ומשלמים להם!"

מסיכומו של הענין עולות כמה תובנות: א. לא מוסרים את הדירה בבלעדיות לאף אחד. אפשר לומר לכל מתווך בשיא האסרטיביות שאתם מעוניינים שינסה למצוא רוכש, וגם פניתם לעוד מתווכים שימצאו לכם רוכש – מי שיביא את הקונה הנכון ויהיה הגורם היעיל בסגירת העסקה – יזכה בדמי תיווך כנדרש. כך לא תפסידו רוכשים שיתכן ומעדיפים לעבוד עם מתווך מסויים. אם המתווך לא ירצה לנסות להשיג לכם קונה – לא נורא, זה בערך כמו בעל חנות שיושב בקופה ולא רוצה למכור. יש מספיק מתווכים מקצועיים והגונים שישמחו לכך. ב. לא חותמים על מסמך כלשהו אם לא מבינים את תוכנו. גם אם המתווך או כל מי שיהיה לוחץ עליכם שתחתמו מיידית – "החיפזון מהשטן" היה פתגם נפוץ במדינות ערב. אפשר להודיע חגיגית כי ההסכם נשאר אצלכם על מנת ללמוד את סעיפיו, להתייעץ על תוכנו ורק אחר כך אם תרצו – תחתמו ותשלחו אליו. ג. יש דרכים חוקיות לחלוטין לבטל בלעדיות בתוך הזמן, אם חלילה אתם חשים שנפלתם בפח, רימו אתכם, הבטיחו לכם הבטחות שווא והציגו לכם מצגי רמיה – בררו אצל אנשי המקצוע איך אפשר לצאת מזה בלי נזקים.      

שתפו את הכתבה:

הרשמו לקבלת עדכונים

נרשמים ומקבלים עדכוני חדשות אונליין בזמן אמת ישירות לאימייל שלכם! 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן