img-20161214-wa0079.jpg

טור אורח: האבן הראשונה לפני 20 שנה

בני בוגנים תושב צור הדסה בטור אורח לביתר עילית אונליין

לקראת ההפגנה שתתקיים מחר בכביש עוקף חוסאן, בני בוגנים תושב צור הדסה כותב ל"ביתר עילית אונליין"
אחה"צ אביבי, נסיעה בדרך פסטורלית, ריח פריחה חזק נכנס מבעד לחלונות הפתוחים למחצה, עצי השקדייה ברקע מלבלבים, עשב השדה מבצבץ, ומוזיקה שקטה מתנגנת ברקע.
אנחנו נוסעים לדרום ארץ ישראל דרך כביש 375 אני מביט במראה, בתי בת השנה יושבת בסל קל על יד החלון ומנמנמת משהו, אשתי לידי מחליפה איתי מספר מילים בשקט כדי שהילדה לא תתעורר.
הנה אני מטרים ספורים לפני סיום קטע הכביש בואכה תחנת דלק סונול.

כשלפתע – בום!!!

מעבר לוואדי הגיחו מחבלים וזרקו לעברי אבן ענקית שאך במזל פגעה ב.. כנף הרכב.
כאילו כוח עליון טלטל לי את הרכב מימין לשמאל. לא מבין מה זה? מה קרה?
באותו הרגע עוברים לי "סרטים" בראש.. משפחה, ילדים, אחריות, יצר ההגנה שבתוכנו מתמלא אדרנלין,
ונרגע.. עוד כמה מטרים אני אומר לעצמי ויצאתי (יצאנו) מטווח הכפר המאיים ואמשיך בחיי כבשגרה.
יוצא מהרכב, חור ומעיכה בכנף הימנית של הרכב,
הבנתי, ברגע זה נכנסתי לסטטיסטיקה של "רכב נפגע מיידוי אבנים" ומה עם הנפש? היא לא נפגעה? האישה? הילדה? מההה…?

כמה סוראליסטיות יש בתוך הפסטורליות שאך לפני שנייה שינתה את פניה לעד.

זה היה לפני 20 שנה!!
20 שנים ידידי לא פסק הטרור.
20 שנה שממשלות ישראל לא נתנו פתרון לאזרחים.
20 שנה שכפר קטן אחד מטיל אימתו וחיטטו על תושבי המזלג.
20 שנה שהדרך המובילה מעיר הבירה ירושלים לדרום הארץ לקריית גת או בית שמש מאוימת 24/7 על ידי מחבלים.

האמנם?

לפני כ 3 שנים החלטנו לרכוש דירה בצור הדסה (לצערנו בי-ם עדיין קשה..)
לא עלה לרגע בדעתי שלאחר 20 שנה אתקל שוב במחבלים, ואחווה שוב את הטראומה הזו. פשוט לא היה בחדשות
ב"ה נכנסנו לגור בביתנו בצור הדסה, ובמוצ"ש אנחנו חוזרים מביקור בבית הוריי מגיעים לנקודה 60 על ציר כביש 375
כשלפתע על הכביש היה מונח בלוק, קלטתי שלכביש צמודה גבעה "קלאסית" למיידה האבנים, ובאלפית השנייה  אותו הזיכרון חזר אליי… חיכיתי לבום.

אשתי הספיקה להגיד לי "למה הסלע על הכביש" ובחלוף שתי שניות נחת על גג הרכב בלוק ענק.

בום, הרעש בתוך הרכב החזיר אותי מיד 20 שנה לאחור – אלא שהפעם הלב פעם בחוזקה כאילו יוצא ממקומו, ה"סרטים" שוב רצים בראש, הילדים המשפחה אויייי, בית חדש!

לא יכול להיות!!! דיברתי לעצמי… לא יכול להיות מלמלתי…. לא יכול להיות צעקתי!!!
20 שנה, 20 שנה לא טיפלו בבני הבליעל, רוצחים, ושפלי אדם!

אהה בטח אתם שואלים את עצמכם…למה הנחיתו בלוק על גג הרכב ולא בחלון או בשמשה הקדמית?
רוצחי הדרך האלו בכביש 375 יודעים בדיוק מה הם עושים. למה? כן, כי הרכב שלי הוא עם גג נפתח. הם מזהים את הרכב ונקודת התורפה שלו , ככה אנחנו כמו ברווזים במטווח.
היה חסר 2 ס"מ בלבד מהכניסה של הבלוק מבעד לחלון גג הרכב ובזווית כזו ישר לתוך הראש.

הגענו הביתה , כן הביתה זה הבית שחיכינו לו כ"כ הרבה שנים, ושנינו יושבים ובוהים אחד בשני
אני מזהה דמעה בזווית העין של אשתי, ומיד גם אני מתמלא ברגשות כעס, כעס על כך ש …. 20  שנה וחיי אזרחי המדינה מופקרים!!
זה לא צריך להיות כך, שנינו תרמנו למדינה ממיטב שנותינו, ישבנו את הארץ, בנינו בית (קודם) בנגב, הפרחנו את השממה, וחזרנו ליישב את הפריפריה

ו 20 שנה לא בא פתרון בגלל כפר אחד!!

מדינת ישראל ידעה בעבר ויודעת בהווה ותדע בעתיד להתמודד עם אתגרים קשים מאלו.
אז מה הבעיה לנטרל כפר אחד מיידוי אבנים, מפגיעה באזרחים וילדים חפי מפשע?.
זהו! החלטתי, אני מתחיל בכל פעילות אפשרית בכל הקשת העומדת לרשותי כאזרח.

מצאתי אוזן קשבת, וביחד עם תומר כהן (על המזלג) יו"ר וועד צור הדסה שלומי מגנזי, ראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין וצוות מעולה מביתר עילית וביחד עם הצוות נפלא שלנו החלטנו להקים מטה פעולה.

21:00 הטלפון שלי מצלצל.. "אבא אתה יכול לבוא לקחת אותי מצומת הכיכר של ביתר עילית"…  "כמובן השבתי"

יצאתי לדרך… הקשבתי לחדשות… מדברים על "חול רטוב בגני הילדים שגורם  לחיידקים"  מדברים על "יבוא עגבניות מירדן" ואצלנו… הכל שקט ורגוע.

מתקרב לכיכר לפתע באוויר 3 להבות גדולות , אני מזהה מעבר לכביש 3 רעולי פנים זורקים לכיוון הרכבים העוברים בכיכר

בקבוקי תבערה!!!

אני חי בסרט, הוליווד ממש.
בטיסה, אני פונה בכיכר, מוצא את הניידת עם השוטר חונים בשער ביתר עלית וצועק לו "זורקים בקתבים, זורקים בקתבים"
כל השאר.. כבר ידוע לכם.
ירשם ביומן המשטרה, ירשם ביומן האירועים אצל הקמב"ץ בחטיבה. ועולם כמנהגו ינהג.

20  שנה!

ואך בנס מאיתו יתברך הקב"ה מצילנו מידם. חדשות? אנחנו לא שם.
יש לנו הזדמנות לשנות את פני המציאות מחר יום ד' 22/2 בשעה 16:00 – בשער המערבי של צור הדסה תתקיים הפגנת ענק , ונאמר בה "לא עוד" שכנינו ידעו שעל כל אבן שתעוף תבוא תגובה, מקבלי ההחלטות יידעו שיש למגן את הציר, צבא הגנה לישראל יקבל את התקציבים והאמצעים הטכנולוגיים למיגון הציר.

ולא נצטרך לחכות עוד 20 שנה.

אנחנו לא זקוקים לעוד אבן דרך בדרך!

יַעַנְךָ יְיָ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:

 

שתפו את הכתבה:

הרשמו לקבלת עדכונים

נרשמים ומקבלים עדכוני חדשות אונליין בזמן אמת ישירות לאימייל שלכם! 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן