%d7%98%d7%99%d7%a9-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99

טור דעה: להיות או לחדול

כשהספקנים מהסים את השתקנים והעיירה חוגגת.

אז יש לנו עיר גדולה עם מלא כיכרות, ויש לנו גם ב"ה כיכר העיר, שלמרות ואולי דווקא בגלל מיקומה הכלל לא אסטרטגי, נקרא הוא בשם כזה. וכינוי מכובד של מיקומים חשובים ברחבי היקום מצטמצם לחניון קטן עם מעט מקומות חניה ומלא מלא ילדים, כמו שתקראו להלן.
אז בימים האחרונים השכנים מהקומות הגבוהות מניסים את הקטנטנים מחריצי הסורג, ומתיישבים באנחה מוסווית אל מול תעמולה והמולה של כלום ושום דבר. מלא רעש, קצת מכות, ותקווה שיהיה כאן אקשן, אך חלילה לא מחלוקת…. שיישפך פה דם, אבל חלילה לא של יהודי.. תקווה של ייאוש טוטאלי על מערכה שהסתיימה עוד טרם התחילה.
אז למי שמעוניין בצדודית של פרשנות מעניינת ומאתגרת מצדו האחד ומאידך. שידליק לעצמו איזה שיר קצבי בשביל להיכנס למצב רוח טוב ולהתעצבן ככה בכייף שלו..
אז כך..
לפני עשרים שנה המציאו את הטלפון הסלולרי, ובעוד עשרים שנה הוא ייצא משימוש. למה?! כי כך העולם שלנו בשנות המאה עשרים ואחת.. המצאה רודפת המצאה וה "וואו אמייזינג" של האתמול זה ה"דיי נמאס" של המחר. כך גם בפקס, כך כמו נגן קרובי מגושם של רבע ג'יגה לכל היותר..
העולם מתקדם והחיים איתו, דוהרים ונסחפים אל עבר החדש הלא נודע והמסקרן יותר מסף גירוי אפשרויות הידיעה. זה מאפיין כל גיל ובכל מצב נפשי, תמו הזמנים בהם לעגנו לסבתותינו שליקקו את קצות האגודל בשביל לדפדף את התמונה באייפד…
אך ישנו מקום אחד או יותר נכון תרבות ותורה אחת, שלא נעה ולא זעה מאז יצירתה, תתקע"ד שנים לפני בריאת העולם בה היא נבראה, והשתעשעו בה מלאכי השרת וכבודו מלא עולם. וכמובן עם מסירתה לעם ישראל ע"י אביר הרועים, גואלן של ישראל משה רבינו ע"ה. לא אות ולא מילה, ובטח שלא פנינת הלכה או אמרת שפר. לא בגלל דם שנשפך כמים, ובטח שלא בגלל התקדמות ציוויליזציה כזו או אחרת.
בכל דור ודור קמו לישראל, נביאים, שופטים, ומנהיגים שהצעידו את העם בתלם הנכון בדרכה של התורה הישרה והנכונה. עם הזמן השבטיות שבנתה את עם ישראל הוכיח את עצמו והוא נחלק למחנותיו, איש איש ורבו נהרא נהרא ופשטיה,
לא פעם התעוררו מחלוקות סוערות מבין שני צדדי המתרס.. לפעמים הם לוו בוויכוחים נעימים ובלחיצות ידיים איתנות לאחר כל מחלוקת שכזו. אך ההיסטוריה מוכיחה שמרביתן של ויכוחי הדת הסתיימו {או שעדיין לא הסתיימו} בטינה ושנאה, חיכוכים ומריבות, לשון הרע ומחלוקות, או במילה אחרת "מלחמות היהודים"
שאלת השאלות של חוקרי מלחמות היהודים כלשונם הייתה, האם הכסף הוא המניע הגדול של כל מריבה כזו, או שמא הכבוד ותאוות השליטה להימנע מלקבל את מרות הצד שכנגד וכדומה. תשובה הם לא ענו, אך השאירו לנו פיסת מידע חשובה מאין כמותה ובעזרתה נגיע לעניינינו.. והיא:
"כסף לצעירים וכבוד לזקנים"
כלומר אם יש מניע מסוים בכל צד שהוא, זה יבוא מהכיוונים האלו במקביל לשכבת הגיל .. בגיל הזיקנה הדירות מוכנות וחבילות הדולרים ארוזות מתחת למזרונים עד סוף חתונת כל הדורות.. כעת כבר ניתן לדאוג לקמצוץ תשומת לב ומנות גדושות של כבוד מכל צדדי המגזר. וכמובן בגיל הצעיר להפך.
וכך בעצם הגיע לעולם המפץ הגדול עם קונפליקט עצום מאין משנהו… אדמו"ר צעיר, ללא כל דאגה לכסף וללא בעיית מזומנים, מוכתר בינקות למנהיג, מוביל ציבור שלם בתלם ומצעיד אחריו בגאון מאות ואלפי בני תשחורת יראי ה' השומרים את התורה ומקיימים את מצוותיה על קוצו של יו"ד ללא כל פקפוק.
זהו רועה של פעם בדור! אחד כזה שאת מנות הכבוד שהזקנים מייחלים לו הוא כבר קיבל בגיל 9 ומאס בהם במידיות. ראשו שקול וצעדיו מדודים וכמלך בעמו הוא יושב בגבעה במרומי ירושלים ומצודתו פרושה על כל עירי הספר ומאספי המחנות.
בשורה התחתונה ידינו על העליונה וכמאמר החכם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" ניתן לנערים השוטים לזעוק מקירות לבם את חוסר מילוי שעותיהם הריקניות ונשתדל להבינם שבחסכונם 9.90 דמי נסיעתם להפגנות בירושלים ומחוצה לה, מוריקים המה את מרצם בחוצות החניון מול אבני הבזלת.
והאמת שאין אמת אחת או שניים… והאמת שאתה הוא אלוקינו ואתה הוא מושיעינו..

שתפו את הכתבה:

הרשמו לקבלת עדכונים

נרשמים ומקבלים עדכוני חדשות אונליין בזמן אמת ישירות לאימייל שלכם! 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן