"עו"ד אחד לשני הצדדים" כן או לא?
בשבועות האחרונים עסקנו בתפקיד עורך הדין בעסקת מקרקעין, והחשיבות הרבה לכך שהוא מייצג את הלקוח שלו (מי שמשלם את שכרו..) בעסקה. הבנו מדוע צריך לקחת עורך דין, הבנו כמה גרוע להסתמך על עורך דין שמישהו שלישי "שוכר עבורנו", והפנמנו (בלית ברירה..) שצריך עו"ד טוב.
עכשיו לדילמה נפוצה ונפיצה: האם כדאי ששני הצדדים לעסקה ייוצגו על ידי אותו עורך דין?
אצל יוצאי חו"ל אין שאלה כלל – לא יקום ולא יהיה – כל צד יביא את עורך הדין מטעמו. הדבר נעוץ בשינוי מבני בצורת העסקאות הנערכות שם לעומת כאן. שם תפקידו של עורך הדין הוא שונה ומורחב.
אצלנו חלוקות הדעות בענין: בשבוע שעבר התקשר אלי דיין חשוב המתגורר בביתר וחיווה את דעתו הנחרצת בעקבות המאמרים שנכתבו על תפקיד עורך הדין, וביקש שאבהיר לקוראים כי ייצוג שני הצדדים אצל אותו עורך דין יוצר בעיות ואינו נכון. אז הנה, מפאת כבודו, הבאתי את דעתו כמושכל ראשון.
במהלך השיחה עמו הוא הצביע על נקודה חשובה – כאשר קיים מייצג אחד לשני הצדדים קיים חסר בייצוג. כי כאשר מתעוררת מחלוקת – הוא מנוע מלפעול לטובת צד כלשהו, ומשכך – לעיתים הוא "מעגל פינות" גם בהכנת ההסכם וכו'.
[pojo-sidebar id="129"]
אני מצדי טענתי "מהשטח" כי ברור ונכון, שכאשר יש מייצג אחד לשני הצדדים הוא לא יכול לייצג מי מהם במחלוקת שעלולה להתעורר ביניהם בנוגע לעסקה. אבל במחילה מכבוד תורתו של הדיין החשוב – הוא והדיינים חשופים רק לעסקאות בהן התעוררה מחלוקת שהתגלגלה לשערי בית הדין, ומדובר באחוז זניח מאד. אני מסכים שבמקרה של מחלוקת ויש שני צדדים מייצגים – גם מתמעטים המקרים בהם הענין מתגלגל לבית הדין – כי לצדדים יש את היכולת להיעזר בעורכי דינם כדי לנסות ולפתור את הבעיה בכוחות עצמם בדרך כלל, ולכן נוצר רושם בבית הדין כי מחלוקות וסכסוכים כשברקע מייצג אחד לשני הצדדים הם נפוצים, ולא היא.
אם מדובר בעו"ד מקצועי וטוב, הוא מתייחס לגופה של עסקה ואינו מנסה להעדיף צד אחד על פני רעהו. הוא מכין הסכם מדוייק ומאוזן, הסכם שצופה מראש מצבים בעיתיים ומכסה אותם בטיפול נכון, או אז גם קיימת סבירות נמוכה שיתגלע סכסוך בעקבות ההסכם.
חשוב להדגיש כי אין לי חלילה "מחלוקת" עם הדיין אלא כמאמר הגמרא כי "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות", ובמקרה הזה, טענתי, הדיין רואה רק את המקרים המתגלגלים לבית הדין, והם חלק קטן מהתמונה הכוללת…
רק להרגיע אתכם.. לאחר ששטחתי בפני הדיין החשוב את משנתי ותובנותי, הגענו להסכמה בדבר, כשבסופה של השיחה נסדקה הנחרצות שלו מעט…
ובכל זאת, האם זה "שחור לבן"? מה יש לחוק הישראלי לומר בענין, האם יש חוק בנושא? על כך ועוד, בשבוע הבא בע"ה.
[pojo-sidebar id="129"]