שלש מיני עסקאות הן: עסקה שבה שני עורכי הדין עוסקים בעיקר בליטיגציה (לקמן מפרש), עסקה שבה שני עורכי הדין עוסקים בעיקר במקרקעין, ועסקה בה אחד עוסק בליטיגציה ואחד במקרקעין. הצד השווה שבהן, שכל צד לעסקה מיוצג על ידי עורך דין משלו…
במושכל ראשון – כשכל צד מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, הכל נראה אידיאלי, על גבול הפסטורלי… “שכרתי את עורך הדין כדי שייצג אותי ורק אותי, שישמור על האינטרסים שלי, ואם יהיה צורך – ילחם את מלחמתי!!” נו שוין. הרשו לי בבקשה לנפץ את התיאוריה, כשבבסיס התובנה היא שאם יש צד אחד המקופח בעסקה – זהו מתכון לצרות צרורות…
השבוע נדבר על העסקה מהסוג הראשון – בה שני עורכי הדין שנבחרו – עיקר עיסוקם בליטיגציה – ייצוג לקוחות בדינם בית המשפט. ייצוג לקוחות בבתי המשפט דורש כישורים רבים כמו הופעה מרשימה, יכולת ביטוי גבוהה בכתב ובעל פה, חריפות לצד קליטה מהירה וקור רוח, ולא נעים לומר – גם קורטוב של רוע לב ויכולת לטעון בלהט טענות שאין כלום בינן לבין המציאות האמיתית…
לא פעם קורה, שכשמקבלים עו”ד כאלו ייצוג של לקוחות בעסקת מקרקעין, הם מתחילים להשחיז סכינים… בטיוטת ההסכם הם מתחילים להיאבק ולהתעקש על סעיפים שוליים ולא מהותיים, מנתבים מסכת עקרונות ו”פרינציפים” שהקשר היחיד שלהם לעסקה הוא ניפוח האגו העצמי שלהם, ונסיון של כל אחד מהם להרשים את הלקוח שלו ולהצטייר אצלו כאחד שנלחם עד מוות עם סכין בין השיניים לטובתו… אבל, הלו, עם כל הכבוד, מי ביקש ממך להילחם? לא מדובר כאן על ריב, לא מדובר על תביעות הדדיות… בסך הכל נשכרת על מנת לקדם עסקת מכר בין שני צדדים הגונים שאינם מתקוטטים כלל… אבל הללו, מנופחים מגאווה, מוכנים להכשיל את העסקה על דברים של מה בכך, וממשיכים לנענע ולחבוט באמבטיה גם לאחר ששפכו את התינוק עם המים… בתקווה שהלקוחות שלהם יתרשמו מיכולותיהם הברוכות ומהתייצבותם “לצדם” כביכול…
לא פעם, לא נעים.. הופך המתווך להיות המגשר בין שני עורכי הדין שכאלו… הוא מציע לכל אחד מהם דרך של כבוד לסגת מדרישותיו, ובמילים מדוברות מספק להם סולמות לרדת מהעצים עליהם טיפסו… מתווך מקצועי אמור לסנן את רעשי הרקע מהעסקה, לדעת ולהבין היטב איזה מהטיעונים הנטענים אכן מהותי מבחינה משפטית, ואיזה מהם מוגדר בעצם כ”עז” בעלת קרניים חדות שהוכנסה לצרכי משא ומתן, או סתם כדי לעורר מהומות כדלעיל. כל זה עדיין עד שלב החתימה…
לאחר החתימה על ההסכם בשעה טובה במיוחד, לאחר שהוחלפו אין ספור טיוטות בין עורכי הדין, התנצחו ועיקצצו זה את זה, והכל, בברכת חברים כמובן… מתעוררות צרות חדשות. די בכך שעו”ד של צד אחד מתקדם בקצב שונה מרעהו (יופי של מכבסת מילים..) כדי לתקוע מקלות בגלגלי העסקה. צריך להבין שכשנחתמת עסקה, מותנע תהליך. התהליך יוצא לדרך, וכרוך בהמצאת מסמכים שונים ונקיטת פעולות על ידי הצדדים. עורכי הדין המייצגים אמורים ליטול בו חלק משמעותי, והתרשלות צד אחד, גוררת בעיות וטענות מצד המייצג השני, כשמכאן והלאה, הדרך קצרה לחילוקי דעות, חילופי האשמות, התלקחות קטטה שעלולה להביא לתביעות הדדיות ולביטולי עסקה, כששוב, האגו המנופח משחק תפקיד משמעותי ביותר.
בשבוע הבא – מה קורה כשעורכי הדין עוסקים בעיקר במקרקעין?
