על צג הטלפון האישי שלי הופיעו שמו ומספרו של אחד הרבנים החשובים בעירנו בשיחה נכנסת. אני עונה לו באופן מיידי. “נמצא אצלי יהודי יקר שמחפש דירה, וטוען כי אצל המתווכים יש רק את הדירות מהעיתון, זה נכון?”
תשובתי: לא מדוייק בכלל. במאגרי המתווכים אמנם נמצאות גם דירות שבעליהן פרסמו אותן בעיתון, אך ישנן גם הרבה דירות שלא פורסמו בעיתון. צריך להבין, כי בעל דירה שרוצה לקדם את ענייניו (השכרה או מכירה) ומפרסם עליה באופן עצמאי בעיתון או במודעות בשטיבלאך, לא מתמיד בכך לאורך זמן, והאפשרות שבדיוק יימצא לו קונה / שוכר מתאים בגין הפרסום הזה היא די קלושה. אורך חיי המודעה בעיתון היא מקסימום שבוע, ובלוח המודעות אף פחות מכך. לעומת זאת, כאשר דירה מוכנסת לעבודה במשרד תיווך, היא תוצע ללקוחות כל העת, היא תהיה מונגשת באופן אוטומטי ללקוחות הרבים הפונים למשרד, היא תותאם לפי הצרכים שלהם, והסיכוי למצוא צד שני לעסקה – גדל מאד.
אם נרצה לכמת את זה, אפשר לומר בזהירות כי על כל דירה המתפרסמת להשכרה באופן עצמאי, ישנן במאגר שלנו (וככל הנראה גם אצל המתווכים האחרים) 3 דירות נוספות, ובדירות למכירה הנתונים גבוהים בהרבה.
אבל בואו וננפץ את מיתוס הזה של הכמות: לשאלה שאני נשאל לעיתים קרובות: “יש לכם דירות בגבעה ב’?” אני משיב בציניות: “בהחלט, כמה דירות אתם צריכים?…” (בדרך כלל התשובה היא: “דירה אחת”…) מסתבר שלמצוא דירה זו לא פונקציה של חשיפה לכמות, אלא הבנת צרכי הלקוח והתאמה נכונה. ובהתאמה, העיתון ולוח המודעות השכונתי, אפעס, די חלשים.